יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

אור למדרש פרשת השבוע שלי חיי שרה

חיי שרה

הפרשה פורשת את קניית מערת המכפלה על ידי אברהם מבני חת וכן את הבאתה של רבקה מארצו של אברהם כציווי אלוהי כך שבנו, יצחק לא ימצא אישה בקרב הכנענים.
הפרשה מתחילה בפטירתה של שרה ומסתיימת בפטירתו של אברהם שנקבר על ידי שני בניו ישמעאל ויצחק שעל אף מקומם השונה במסורת היהודית בפרשה זו בא לידי ביטוי חייהם המשותפים כאחים.
אתמקד בפנייתו של אברהם לקנות קבר מבני חת, הוא מודע להיותו זר בארץ, והוא מודע לכך שעל מנת לקנות חלקת קבר יש צורך בהסכמה רחבה של חברי העיר ולכן נוהג מידה של ענווה. "גר ותשב אני עמכם"

בשבת זו שהלהבות גבהות מיום ליום, ושאלת האדונות על הארץ בכלל והבעלות על המקומות הקדושים מעוררת מלחמות דת, יש מקום לעצור ולהבין באותה ענווה של אברהם.
ביום חמישי, התיימה פגישת מנהיגים מהאזור בניסיון להנמיך את הלהבות ואף ניתן אישור לכניסת מתפללים מוסלמים להר הבית, אך במקביל, בצורה שלא מסייעת בשום צורה לניסיון הרגעת הרוחות. אלפי יהודים כולל אישי ציבור וחברי כנסת מתכוונים להתכנס בחברון לציין את פרשת השבוע "חחי שרה", כמה פרדוקסלי שהפרשה מציגה את ענוותו של אברהם בקרב בני חת, ודווקא אלו הרואים עצמם ממשיכים בדרכו בוחרים לציין שבת זו במצעד כוחנות ואדונות.

אברהם מכיר את הבטחת אלוהיו בו הוא מאמין בכל מעודו. הבטחה כי עתיד גדול מובטח לזרעו, ביטחונו באלוהיו רב גם בעקבות העושר הרב שצבר במהלך חייו בכלל ובירידה מצרימה בפרט. אף על פי כן, מכבד הוא את החברה בה הוא חי, מכיר במסורותיהם, מבלי שהדבר יפגע באורח חייו המבודל על ידי אלוהיו ונוהג בכל בדרך ארץ.


שבת חיי שרה, עוסקת בנוסף,  בסיפור שליחותו של העבד ושיבתו עם רבקה אך יותר מכל עוסקת במשמעות של האחרות. אברהם כאחר בין בני חת, יצחק כאחר שמקבל את הציווי לשאת אישה שלא מבני הכנעני ודווקא אל מול כל אלו, הצנע הלכת שמאפשר להם לחיות בכנען.

האם אין לנו מקום בו בקול גדול אנו חייבים להוקיע את קטני האמונה, שבשם אמונתם הכה קטנה מפגעים בנפש וברכוש של בני דתות אחרות ובמקום זה לדבוק ברוחב האמונה של אברהם ויצחק בדרכם
לדבוק בגודל האמונה שנוקט בגישה של "סור מרע ועשה טוב"

עלינו לצאת בקול גדול, של ציבור גדול המכריז שאמונתו ומסורותו אינם בני ערובה של ציבור קיצוני-דתי שעושה דין לעצמו.



אין תגובות: